The Mother Magazine UK
ראיון עם גילה — אם מניקה לשנים-עשר ילדים
ראיינה: אנה דוראנט-הולמבי
ספרי לי על המשפחה שלך, גילה.
משפחתנו התברכה בשנים-עשר ילדים. ילדתי את כולם בלידה טבעית, כולל תאומות, וכמה מהתינוקות נולדו בבית עם מיילדות.
מתי נעשית מודעת ליתרונות ההנקה?
תמיד ידעתי שהנקה היא הדרך הבריאה ביותר להאכיל תינוק; מעולם לא חשבתי להאכיל אחרת. ההשקפה שלי תמיד הייתה פשוטה: חלב פרה מיועד לעגלים, וחלב אם מיועד לתינוקות. כשהתחלתי, הרגשתי גם את הקשר שההנקה יצרה בינינו — קרבה שנמשכת כל החיים. ידעתי שאני נותנת לתינוקות שלי את החלב הבריא ביותר, ועוזרת להם לגדול בריאים ומאושרים רגשית.
איך הייתה ההנקה עבורך?
אהבתי כל רגע. הילדים שלי ינקו בלהט, יום ולילה — בני הבכור התעורר לפחות חמש פעמים בלילה כדי לינוק. מעולם לא האמנתי בלוח זמנים נוקשה; הנקתי לפי דרישה והשתמשתי בהנקה כדי להרגיע ולחזק אותם. הנקתי כל אחד מילדיי בין חמישה-עשר לשמונה-עשר חודשים.
איך הסתדרת עם ההנקה של התאומות?
להניק תאומות היה אתגר — הן ינקו כל היום. הברכה הייתה שרק לעיתים רחוקות הן רצו לינוק באותו זמן. לפעמים הנקתי אותן יחד, אבל היה לי קל יותר להניק אחת ולתת לה את מלוא תשומת הלב, ואז את השנייה בנפרד. זה היה כמעט ללא הפסקה, אבל לא הפריע לי. תודה לאל, הן היו תינוקות קלות! הנקתי אחת והרדמתי אותה, ואז הנקתי את השנייה, עם הפסקות קצרות מאוד ביניהן.
באופן מעשי, איך ניהלת את החיים ואת הזמן?
למדתי ללהטט בזמן. קיבלתי את זה שלא יהיה לי הבית הכי נקי בעולם — הילדים באו קודם. הניקיון יכול היה לחכות; התינוקות לא. אף אחד אחר לא יכול היה לתת להם את מתנת החלב שלי, ולכן זו הייתה העדיפות שלי. מעולם לא התעכבתי על "החסרונות" של מחויבות כזו, ומעולם לא הרגשתי חוסר בחיים האישיים. האמת היא שמעולם לא הרגשתי מסופקת יותר מאשר בהריונות ובהנקת ילדיי.
איך הגיבו חברים ובני משפחה להורות מחויבת וללא תנאים כזו ולהנקה?
בני משפחה וחברים נהגו לומר לי שהחלב שלי לא מספיק עשיר, שהתינוקות תמיד רעבים, שכדאי לתת להם אוכל ובקבוקים וכדומה. הלכתי לפי האינסטינקט שלי, אף שזה לא תמיד היה קל — התינוקות שלי אכן נראו רעבים לעיתים קרובות, והנקתי כל הזמן. אבל כל עוד הם עלו במשקל והיו מאושרים, ידעתי שהכול בסדר. כשהתאומות נולדו, הן היו צריכות להישאר בבית החולים כמה ימים. ביקשתי שלא יאכילו אותן בבקבוק, אבל אחת מהן קיבלה בכל זאת בקבוק. ברגע שהבאתי אותה הביתה ונתתי לה רק את החלב שלי, היא פרחה.
לדעתך, איזו השפעה פיזית ורגשית ארוכת טווח הייתה להנקה עלייך ועל משפחתך?
אין לי ספק שההנקה הביאה לכולנו יתרונות בריאותיים נפלאים. איני יכולה להסביר זאת מדעית, אבל מניסיוני היא עושה הבדל אמיתי לאם ולילד, רגשית ופיזית. אני מאמינה גם שהיא עוזרת למערכת החיסון של הילד להישאר מאוזנת. אני רואה הבדל בין תינוקות יונקים לתינוקות שניזונים מבקבוק — אם כי לא הייתי אומרת שילד שגדל על בקבוק לא יכול לגדול בטוח ומאוזן, כי ההנקה אינה הדבר היחיד שמעצב את רווחת הילד. מה שחשוב ביותר בעיניי הוא קרבה מתמדת לאם; היא חשובה כל כך להתפתחות הנפשית והגופנית של הילד, ויוצרת אדם מאושר, בריא ובטוח בעצמו יותר. ההנקה היא פשוט הדרך הטובה ביותר ליצור את הקרבה הזו.
תודה, גילה. שאלה אחרונה — יש לך עצה שתרצי לשתף?
יש דבר אחד שהייתי רוצה להזכיר. משפחתי ואני גרנו בכל רחבי העולם, ובכל מדינה הנחיתי קבוצות של אמהות מניקות וייעצתי להן בנושא הנקה. ראיתי שאחוז קטן מהנשים זקוקות לחיזוק כדי לייצר מספיק חלב. לכן, בשנים האחרונות פנינו משפחתי ואני אל הטבע, ועבדנו עם צמחים כדי לפתח מרשם שעוזרת לאמהות אלה להגביר את כמות החלב.
ולגבי עצה: ראו כל ילד כברכה, ונסו למצוא את הטוב בכל חוויה. כן, החיים משתנים כשנעשים הורים, ותקריבו דברים — אבל לעולם לא תעשו עבודה חשובה או מספקת יותר.
